פעילות מווסת: הפעילויות המרכיבות את תפקודו הפורמלי של הארגון, המחולקות לשלושה סוגים: פעילות העבודה המבצעית, פעילויות הניהול ופעילויות המטה.
היא מציעה שילוב של מכונות למידה ושימוש בנתונים כדי לקדם את היצירתיות, היעילות והיציבות בארגונים.
מאפיינים: אין היררכיה ברורה, עובדים פועלים בצוותים עצמאיים. כל צוות אחראי על תחום מסוים ומקבל החלטות בעצמו.
תלות חזקה בגורמים חיצוניים: ארגון חייב לבצע המרה (טרנספורמציה) של משאבים ושירותים עם גורמים חיצוניים לו באופן היוצר קשרי תלות חזקים במיוחד (בהשוואה לתת-חברות כמו עיר או משפחה), וזאת באמצעות תשומות (כל גורם שהארגון מקבל לתוכו, כגון חומרי גלם, כוח עבודה וציוד) ותפוקות (כל גורם שהארגון מוציא מתוכו, כגון מוצרים ושירות). לארגון חייבת להיות התאמה כלשהי לגורמים חיצוניים אלו.
גובה ההיררכיה: ככל שקיימים יותר שלבים בהיררכיה של ארגון (דיפרנציאציה אנכית), כך הוא נחשב גבוה (ומוטות השליטה שלו צרות), וככל שמספרם קטן כך הוא נחשב לשטוח (ומוטות השליטה שלו רחבות).
סטראטאפים צומחים נדרשים ללמוד לאזן בין היתרונות שמביאה איתה התרבות הצבאית לבין אימוץ כלים ניהוליים, ערכי ליבה וגיוון שיתמכו בצמיחה בריאה וארוכת טווח.
מצבי העבודה: קשרים ישירים ובלתי פורמליים הנוצרים בקבוצות עובדים כתוצר לוואי של עבודתם (קשרי ידידות, מפגשים בהפסקות וכו') קבוצות אלו נוצרות לרוב סביב העבודה המשותפת, וכן מתאפיינות בדרך-כלל בשוויון מעמדי ושונות בתחומי העיסוק.
מבנה חברתי שבו פועלים אנשים כקבוצה למען מטרה משותפת, עסקית, חברתית וכד'
תיקוף שיטת שכר עידוד במפעלי תעשייה – כך בונים תגמול שמייצר רווח ולא בעיות
למשל, מבנה מבוזר הוא מבנה שמוריד את עומס האחריות על קבלת ההחלטות מגורם "יחידני", דבר שמאפשר יוזמה והרחבת סל הפתרונות האפשריים למשבר, גמישות ואדפטיביות.
ארגוני עזרה הדדית - ארגונים המשרתים את חברי הארגון (כמו מועדון חברים).
יתרונות: ניצול אופטימלי של משאבים. מאפשר גמישות בניהול משימות.
חלוקת משימות הארגון לתתי משימות. במקום שהעבודה תיעשה על ידי אדם אחד, היא מחולקת למספר שלבים שמבוצעים על ידי אנשים שונים.
מה מטרת הארגון? – האם הוא ממוקד צמיחה מהירה, פורטל יציבות פיננסית, חדשנות או שיפור שירות?